ילדות רעות- ערוץ 24

אליענה בקייר, אלינור בשבילכם, כוכבת בהתהוות, מסתובבת בדירתה בחולצה ותחתונים. סצינה ועוד סצינה והיא עדיין בתחתונים. אפור על אדום שכזה. הבנתי הדלה באופנה של הלבשה תחתונה לא מאפשרת לי לקבוע נחרצות, אבל נדמה לי שמדובר במילה האחרונה. היא שולחת את חברתה להביא לה סוכר לקפה, מתעדכנת בטלפון אצל אחרת, בקיצור מגלגלת עניינים, היא הרי הביצ'ית פה. והכול בתחתונים. אומרים שבתחילתו של כל סרט, או סידרה, יש איזה דימוי ויזואלי שמגדיר את מהותם. ב"ילדות רעות" זהו ללא ספק המראה החטוב של אליענה בקייר בתחתונים. ללמדנו לאן ולמי מכוונת היצירה. ללמדנו על איזה מיתרים בדיוק פורטת הדרמה "המוסיקלית" הזו. למעלה מעשור חלף מאז שודרה "פלורנטין" המרנינה, ונדמה לרגע שהטלוויזיה שלנו סוגרת מעגל. אפילו אורי בנאי וניר פרידמן הוחזרו מהגלות בכדי לסמן את ההקשר והציטוט. שוב צעירי הפריפרייה פולשים לדירות שכורות בדרומה של העיר הגדולה, משתוקקים להצלחה והכרה. שוב לדירות האלו יש לוק מלוטש, טרנדי, צבעוני, מטופח. כזה שבמציאות התל אביבית, גם אם תחפרו בכל אתרי התיווך למניהם, אין סיכוי שתמצאו. תאמינו לסחבק, ניסיון של שנים. אבל בזאת נגמרת ההקבלה. כי בניגוד לאיילת זורר, הילדות הרעות של 2006 לא מחפשות אהבה, בטח שלא הגדרה עצמית או משמעות קיומית. את סבב שאלות "מי אני, למה אני, ומה אני עושה כאן בכלל", הן סיימו כנראה בגלגול הקודם. בזה הנוכחי הן מתמקדות בסגירת חוזים. החיים והמוות בידיי "פנאי פלוס". רדוד? שטחי? כן, עד מאוד. "אבל ממתי יש לנו בעיה עם זה" תשאלו, "הרי העליבות האנושית הזו, היא נשמת אפה של הטלנובלה. ככה אנחנו אוהבים אותן". בסדר. אבל תענו לי בבקשה על השאלה הבאה: מה לזה ולערוץ המוזיקה? בשביל זה הרצנו מכרזים? בשביל זה שלפנו את קוטנר מגל"צ? שלא יהיו אי הבנות. הרעיון לצאת מהשטאנץ הקליפי ולתקוף את העשייה המוזיקלית מכיוון חדש, דרמטי, בהחלט ראוי. רק לפני חודש ראינו בסרט הנפלא על מאטליקה כמה קונפליקטים סוחבת על גבה להקה. כמה מורכב וסבוך יכול להיות תהליך היצירה. כמה מרתק הוא כסיפור טלוויזיוני. ערוץ 24 יכל ללכת בכיוון הזה, אבל זה דורש אומץ, יומרה, סיכון. הרבה יותר פשוט לדבר אלינו בגובה התחתונים. בהמשך, יכנסו הבנות, ניתן להניח, לאולפן ההקלטות, יצא איזה סינגל או שמינגל, יהיו הופעות. כל זה לא ישנה את העובדה שמדובר במוצר טלוויזיוני תפל ומקומם. ערוץ 24 בא לעולמנו בשביל להרחיב את גבולות הסצינה המוסיקלית, לא בכדי לחזק את תהליך התמצות שלה לחלומות חלולים של סלבריטאות. גם לא בשביל להאדיר ולפמפם את את מוזיקת המיינסטרים. ועוד על בסיס יומי. בשביל זה יש את גלגל"צ. בשביל זה יש את "ללכת עד הסוף". די, באמת שמיצינו.