פורטרט-במקום לבכות

מרגע שנודע בציבור, נשמע הקאמבק של פורטרט כפוטנציאל למקרה עצוב במיוחד של שיבה שאיש אינו מצפה לה. פורטרט מקובעת כיום בתודעה הציבורית כנוסטלגיית ראשית-ניינטיז שיש להתענג על להיטי הרדיו שלה עם מידה מסוימת של אירוניה עצמית, וללא קהל מעריצים של ממש. מה הטעם לנסות לאסוף את חובבי העבר לסיבוב נוסף? ומי יאמץ את הסאונד הזה אל חיקו בימינו (חוץ מהדג נחש, כלומר)? מה אתם יודעים, יש גם הפתעות טובות. קשה לי להאמין שאני באמת כותב את זה, אבל "במקום לבכות", הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש של פורטרט, מגניב ת'תחת. חלק מההגנבה נובע מהעובדה שהשוק די מוצף היום בלהקות שמנסות לשאת את לפיד הFאנק שפורטרט ייצגה בכבוד יחסי בימיה (Fאנקנשטיין, מרסדס בנד, הדורבנים ובמידה רבה אפילו, כן, הדג נחש), כך שיש פה איזה תחושה של ההורים שבאים ללמד את הילדים איך עושים את זה. אבל ההפתעה האמיתית היא שהסאונד הרבה יותר סמיך וגרובי מזה של הלהיטים הישנים. גם במיטבה, פורטרט היתה סוג של Fאנק צעצוע אופנתי. "במקום לבכות", יש לומר במשנה זהירות, נשמע קרוב להפליא לדבר האמיתי.