ניסאן נוט - הסוף לשעמום

מזל טוב. באיחור של מספר שנים נוחת גם בישראל מיניוואן קטן מידות. ותסלחו לנו על אי הכללת טויוטה יאריס ורסו בקטגוריה. חברים אמיתיים לזן החדש, כמו פיאט אידאה, אופל מריבה, פיז'ו 1007 ורנו מודוס, לא הגיעו, וספק אם יגיעו בעתיד. בעיקר עקב תג-מחיר גבוה וצפי להתעניינות מועטה. ומי פרץ את המחסום? דווקא ניסאן, מהמותגים השמרנים בארץ.

ניסאן נוט. מיקרו-מיניוואן ראשון בישראל

אבל לא במקרה. מהיכרות עם המוצרים העומדים להגיע בעתיד הקרוב, ברור כי המותג הזה יעבור שינוי קיצוני. וכדי להבין על מה אנחנו מדברים כדאי

בכל אופן, ניסאן החליטה להגיע לקהל בדרכים מקוריות. רכב הפנאי קשקאי , סדאן קומפקטית בשם טידה , וכמובן הנוט. זו האחרונה עושה שימוש בפלטפורמת המיקרה והקליאו-3, עם בסיס גלגלים של 260 ס"מ - גדול אף מזה של האלמרה היוצאת. מאידך, כדי לשמור על ממדים קומפקטיים, היא מסתפקת בממד אורך של 408 ס"מ. ובמיוחד עבורנו - מנוע אלף-שש-מאות "תקני" עם תיבה אוטומטית.

מראה עיניים

נגיד את זה שוב. עבור מי שהתרגל לזהות את ניסאן עם אלמרה וסאני, הנוט היא לא פחות מהתגלות. כמו המיקרה שתגיע עוד מעט, גם היא מציעה מראה מתקתק ומושך. החל בחרטום עגלגל עם יחידות תאורה מקוריות, דרך צללית גבוהה ועכוז שובב. למרות שהיא גבוהה למדי (155 ס"מ) עבור מכונית "ארבעה מטר", היא אינה מגושמת.

בפנים אנחנו פוגשים בעיצוב צעיר ומזמין בסביבת הנהג והנוסעים. היא אמנם לא שופעת פתרונות יצירתיים כמו שהורגלנו בתחום, אבל עדיין יש בה מספיק תאי אחסון ופטנטים. מושב הנוסע נפתח כדי לחשוף חלל שימושי ואילו מולו, מאחורי המדף, מוסתר תא כפפות מקורר וענק. בגב המושבים יש כיסים כפולים שניתנים להגדלה ומגשים, ואילו בתא המטען יש רצפה כפולה.

מה עוד? אם 280 ליטר של נפח תא מטען אינם מספקים, ניתן להזיז את המושב האחורי ב-16 ס"מ לפנים ולקבל 437 ליטר. אפשר גם לקפל בשלבים את המושב ולהגיע עד ל-1,332 ליטר מרשימים. רק למה המושבים אינם מתקפלים לגמרי? במקרה שלנו צויד הרכב בתוספות לא תקניות כמו בקרת אקלים ומערכת התנעה ללא מפתח (אבל עם "סוויץ' ידני...), שלדעתנו מיותרת לגמרי.

האווירה נעימה, איכות החומרים טובה ברובה, רק היינו מוותרים על ניסיונות החיסכון. למשל תאי אחסון לא מדופנים, כיסוי תא מטען זול ומסורבל, מחשב דרך לא נוח לתפעול, הגה שמתכוון רק לגובה ואפילו רעשים מיותרים במכונית החדשה לגמרי. תנוחת הנהיגה בעייתית עבור גבוהים, ולמרות תוספת ריפוד העור הם אינם נוחים. מאחור דווקא נוח, וכצפוי יש מרווח ראש ורגליים טוב ממרבית המשפחתיות. רק צריך לזכור שאין שם מקום לשלושה בוגרים. עם ממד רוחב של 169 ס"מ, היחיד שיוכל להתמקם באמצע יהיה תינוק קטן-מידות.

יש אלף שש מאות, מזל טוב

כאמור, לנוט יש בדיוק את נפח המנוע החביב על יושבי הארץ. מעניין רק לציין כי למרות שהיא חולקת בסיס עם רנו קליאו, יחידת הכוח הגיעה ממשפחת מנועי HR החדשה של ניסאן - גרסה מוגדלת קלות למנוע ה-1.5 המוכר במיקרה היפנית. גם נתוני ההספק - 110 כ"ס מרביים, 15.6 קג"מ - אינם שונים מהותית. זה מאפשר לה להציע 174 קמ"ש וזינוק מ-0 ל-100 ב-11.7 שניות סבירות. פועל יוצא של משקל עצמי מעט גבוה, בקרבת ה-1,200 ק"ג.

על הכביש מרגישה הניסאן הקטנה נמרצת וזריזה מכפי שמספרים הנתונים. יחסי העברה נכונים ושידוך טוב של תיבה ומנוע, יוצרים אופי יפני טיפוסי. תגובה מהירה, טיפוס קליל בסל"ד אך גם רעש מנוע מוגזם בסל"ד גבוה, ופעולה פחות מעודנת. קצת מוזר היה לגלות תחושה אנמית משהו בין 4,000 ל-5,000 סל"ד. צריכת דלק? כ-8.3 ק"מ לליטר בנסיעה מאומצת, ועד 12.5 ק"מ לליטר בנסיעה רגועה לגמרי.

למרות שהיא קטנת מידות, הנוט מסתדרת היטב גם עם כבישים בינעירוניים. היא כמעט ולא מרגישה מגושמת או גבוהה מדי, נהנית מריסון תנודות גוף מוצלח יחסית ואפילו מפתיעה בתגובות חדות להפניית ההגה. מצד שני, אחיזת הכביש בינונית בלבד, וכדאי לזכור זאת - בעיקר כשהרכב עמוס בנוסעים. ההגה החשמלי כאן כושל למדי במהירות נסיעה איטית, עם נטייה מופרזת, מלאכותית ומוזרה לחזור למרכז. אבל הוא הופך טוב יותר כשהמהירות עולה.

מה שאי אפשר לומר על עבודת המתלים. יש כאן כיול מתלים נוקשה יחסית, שמאפשר לשלוט היטב בתנודות הגוף, אבל מציע נוחות נסיעה בינונית בלבד.

לאן מביא הכיוון החדש?

הנוט מהווה שינוי דרמטי עבור ניסאן. היא נראית טוב, מציעה תפיסה מעניינת ושימושיות מרשימה. חוץ מזה, ולא פחות חשוב, היא מציעה אופי - משהו שניסאן "של פעם" רק שמעה אודותיו, אבל ספק אם הבינה אותו. מצד שני היא רחוקה מלהיות מושלמת, ומבהירה שהחברה היפנית הוותיקה עושה את צעדיה הראשונים בדרך להצערת המותג, עם השפעת רנו (בעלת הבית) מודגשת ותדמית אמינות גבוהה במיוחד.

האם זה הופך אותה אלטרנטיבה מעניינת למשפחתית "רגילה"? לא בדיוק. ברור לנו כי לישראלי השמרן באופיו היא תראה קטנה ממשפחתית קלאסית, מבלי להיות זולה ממנה. 120,000 שקל לגרסה הבסיסית עם שתי כריות אוויר בלבד, או 130,000 למהודרת עם ארבע כריות והרבה תוספות מעניינות. תג המחיר הזה כבר מגיע למאזדה 3, שמציעה יותר אבזור.

כך או אחרת, תג המחיר הזה מסביר מדוע מוותרים מרבית היבואנים על מיניוואנים קטנים. המחיר הופך אותם פשוט לפחות מדי אטרקטיביים. זאת, כל עוד השוק המקומי לא ישתחרר מקבעונותיו. מכוניות מיני עם שלוש דלתות, גיר ידני, מרכבי סטיישן, הקהל המקומי מתקשה לעכל את מה שנראה "קצת אחרת". וזה חבל. כי הנוט מבחינה זו עשויה להציע אופציה מעולה למשפחה הצנועה, עם יותר שימושיות מסדאן רגילה והרבה יותר אופי. אולי ניסאן יעזרו לשנות את הקהל.