רינת בר - לעוף ברוח לפני כמה שנים רץ איזה דיבור בתעשייה, שרינת בר הולכת לרשת את הכתר של שרית חדד כמלכת הזמר המזרחי. אחרי כמה שנים הדיבור התעייף, הפסיק לרוץ והתחיל לצלוע. היום כבר די ברור שבר לא הולכת למלא את קיסריה, ולא כי היא לא מוכשרת או כי אין לה סטאר קוואליטי. מה שחסר לבר, מעל הכל, הוא איזה חוש התמצאות בצרכי השוק, והיכולת לבחור חומרים שייטיבו עמה ועם קולה. "שלחי אותו כמו אס-אם-אס" היה דוגמה קיצונית במיוחד לניסיון גרוע וכושל לבנות להיט גימיק, ולקחי הכשלון ההוא כנראה הוליכו את בר לשירים יותר "רציניים", לכאורה, כמו "לעוף ברוח". אלא שגם "לעוף ברוח" הוא החטאה לא נעימה במיוחד: אין בו הוק לרפואה, הלחן שלו סטטי ומשעמם והטקסט שלו, למרות ואולי בגלל היומרות ה"רציניות" לכאורה, נשמע כמו פארודיה על תמלילי מוזיקה מזרחית, כשהשיא הוא מן הסתם הפנינה "יש בי תחושה/ אני חולמת ובכל זאת מרגישה". בסוף עוד נתגעגע לקובי אוז.
דירוג:
(3.9)תגובות הגולשים
הוסף תגובה |